פסק-דין בתיק ב"ל 28656-10-11

התובע עבד כאיש אחזקה בקיבוץ בארות יצחק בין השנים 2002 עד 2009 (כולל).

התובע מבקש להכיר בפגימה ממנה הוא סובל בברכיו ככזו שנגרמה על דרך "מיקרוטראומה", שכן לטענתו, עיקר עבודתו התמקדה בעבודות ריצוף. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע" או "המוסד") סירב להכיר בפגימה ממנה סובל התובע בברכיו כ"פגיעה בעבודה" מכוח עילת המיקרוטראומה (החלטה מיום 13.9.10). לפיכך הוגשה התביעה הנוכחית.

לאחר ששמענו את עדות התובע ועיינו בראיות שבתיק, החלטנו כי התובע לא הציג תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרה בפגיעתו על פי תורת ה"מיקרוטראומה". להלן הנימוקים:

1.         במסגרת טופס התביעה שהגיש התובע למוסד (נ/1), ציין התובע כי עבד "כאיש אחזקה בקיבוץ משנת 2002. עבדתי בעיקר בעבודות ריצוף שדרשו השענות         תכופה על הברכיים. בסוף 2009 התחלתי להרגיש כאבים בברכיים..." .

2.         בהודעה שמסר לחוקר הנתבע (נ/2) סיפר התובע כי במסגרת עבודתו כאיש          אחזקה בקיבוץ "אני עוסק בשיפוץ בתים בקיבוץ עיקר עבודתי צבע, ריצוף       והריסת קירות...". אך הוסיף: "אני לא עובד כל הזמן רק בריצוף אבל          כאשר אני עובד או עבדתי בריצוף הייתי יושב על הרצפה על הברכיים   לפחות שש או שבע שעות ביום". לטענת התובע, הוא עבד לפחות שבועיים מדי             חודש בעבודות ריצוף, הווה אומר כריעה רציפה על הברכיים משך יום שלם.

"ביתר הימים אני עוסק בצביעה ואז אני עומד על סולם עם הרגליים לצבוע למעלה או תקרה ולמטה קרוב לרצפה, שוב אני מתכופף עם הברכיים במצב כריעה או שאני עומד על הברכיים. גם בהריסת קיר אני נמצא על הברכיים הרבה שעות. כמו כן אני מרים הרבה דברים כבדים אצלי בעבודה, כמו פסולת בניין...".

            באשר לעבודת הריצוף הוסיף התובע: "בזמן הריצוף הברכיים שלי על   הרצפה, ועם הידיים אני לוקח טיט ואת הבלטות מרצפות מתחיל לרצף וגם          אני מתקדם על הברכיים בזמן הריצוף...".

3.         גם במסגרת תצהירו חזר התובע וטען כי כשבועיים מדי חודש עסק בעבודות     ריצוף במסגרת שיפוץ דירות ישנות בקיבוץ (סע' 3 לתצהירו). כאשר עבודת             הריצוף "הצריכה אותי, לשבת על הרצפה על ברכי שעות רצופות- לפחות           שש-שבע שעות ביום בו עבדתי בריצוף" (סע' 4 לתצהירו). ביתר הזמן עסק             בעבודות צבע, שאף הן הצריכו כריעה וישיבה על הברכיים וטיפוס על סולם,    וכן בהריסת קירות ופינוי פסולת בניין (סע' 5 לתצהירו).

4.         במסגרת עדותו בבית הדין פירט התובע כי במסגרת עבודתו כאיש אחזקה         עסק גם בתיקוני צנרת, לאחר שעבד במקום איש צנרת. כך גם עסק בהדבקת        אריחים ותיקוני צבע כאשר "העבודה לא היתה בהכרח ברצפה" (עמ' 3 ש' 22-            27).

            התובע נתבקש לאשר כי החלפת ריצוף לא היתה עבודה יומיומית והשיב:         "לא, אבל יש לפעמים שהייתי עובד אפילו שבוע ברציפות, למשל מקלחת,          הייתי מפרק את זה לגמרי, הקירות, וגם את הרצפה, ..." (עמ' 3 ש' 28-30).

            בהמשך מעיד התובע כי: "עשיתי עבודות צביעה, ריצוף, הריסות, קירוי            הקירות וכן עבודות של הריסה ופינוי החומר מהבית" (עמ' 4 ש' 2-3).

            התובע נשאל כיצד בוצעה על ידו עבודת הצביעה והשיב: "היה סולם אולי        מטר אחד. בערך מטר של קיר לא הייתי צריך סולם. כשאני עומד על סולם         אני בוצע מלמעלה למטה" (עמ' 4 ש' 5-6).

            הצביעה הייתה מתבצעת בעזרת "רולר" (עמ' 4 ש' 12). מעבר לכך גם ביצע            עבודה של השלמת קירות או הריסת קירות (עמ' 4 ש' 13-14) "מה שהוא (בעל   הבית) היה אומר לי לעשות הייתי עושה. כולל פינוי של הפסולת והריסה.

            הכל." (עמ' 4 ש' 16-17).

            התובע הוסיף כי במסגרת עבודתו נדרש גם להעביר חול לצורך העבודה (עמ' 4

            ש' 22-23).

בהמשך העיד התובע, כי עיקר עבודתו היתה בצביעה וריצוף וכי "צביעה יש לעיתים קרובות, אבל צריך גם בצביעה לעלות כל הזמן על הסולם. בתים ישנים כל הזמן הריצוף שוקע וצריך לתקן את הריצוף ע"י החלפה של אריחים בגלל שהריצוף היה שוקע וגם את קירות המקלחת וגם את הריצוף של המקלחת לפעמים" (עמ' 4 ש' 27-29).

            התובע המשיך ופירט כי עסק בשיפוץ, צביעה, ריצוף, "מה שצריך". ככל שהיה צורך       היה גם בעבודות בנייה קטנות, גם בהן עסק (עמ' 5 ש' 1-6).

            התובע חזר על גרסתו לפיה כשבועיים מדי חודש עסק בעבודות ריצוף (עמ' 5      ש' 10).